זה לא מוזיאון אלא אתר תפילה פעיל, ואחד המקומות הבודדים במערב אירופה שבהם מתפללים זה לצד זה קתולים ואורתודוקסים. לכן הביקור מצריך מעט תכנון: לדעת מתי יש מיסות, לכסות כתפיים וברכיים, ולהבין מה קורה סביב הקבר כשקבוצת צליינים מרוסיה או מסרביה יורדת לקריפטה.

בדקנו את לוח השעות ואת דפי האתרים בתוך הבזיליקה מול האתר הרשמי שלה. מה שלא מתפרסם שם במפורש - מחיר המוזיאון, למשל - מסומן כאן כפרט לבדיקה לפני ההגעה.

מהי בזיליקת סן ניקולה ואיך הגיעו שרידי הקדוש לבארי?

בזיליקת סן ניקולה נבנתה כדי לשכן את שרידי ניקולאוס, הבישוף של מירה, שמלחים מבארי הביאו מאסיה הקטנה ב-1087. מירה שכנה בחוף הדרומי של טורקיה של היום, ובסוף המאה ה-11 האזור היה בסכנה ממשית בעקבות התפשטות הסלג'וקים. מלחי בארי הפליגו לשם, הוציאו את העצמות מהקבר והביאו אותן לעיר. ונציה ניסתה לעשות דבר דומה כמה שנים אחר כך - והסיפור הזה עדיין מעורר רגשות בשתי הערים.

מי בנה את הבזיליקה ומתי

הבנייה החלה עוד באותה שנה בהנהגת אליה, אב המנזר הבנדיקטיני, על השטח שבו עמד קודם ארמון המושל הביזנטי של העיר. חלק מחומרי הבניין הקודם שולבו במבנה החדש. בספטמבר 1089 הוזמן האפיפיור אורבנוס השני, ששהה אז במלפי, להניח את השרידים מתחת למזבח של הקריפטה החדשה. את המבנה כולו השלימו רק בסוף המאה ה-12, ב-1197.

למה זה נחשב רומנסקי פולייזי

בזיליקת סן ניקולה היא אב הטיפוס של הסגנון שמכונה רומנסקה פולייזית: אבן גיר בהירה, חזית כמעט מבוצרת עם שני מגדלים, קשתות עיוורות לאורך הקירות וחלוקה פנימית לשלוש ספינות. כנסיות רבות בפוליה הועתקו ממנה במאות שאחרי, ובהן הקתדרלה של טראני (Trani) מול הים. המבנה עבר תוספות בארוקיות במאות ה-17 וה-18, ושיקומים במאה ה-20 הסירו את רובן והחזירו את המראה הימי-ביניימי.

אירועים שהבזיליקה הייתה זירה להם

• 1098 - הוועידה של בארי, שעסקה במחלוקות התיאולוגיות בין הכנסייה הלטינית ליוונית, התכנסה כאן כשהבנייה עוד נמשכה.
• 1557 - הלוויית בונה ספורצה, מלכת פולין ודוכסית בארי, שקברה נמצא בבזיליקה.
• 1968 - פאולוס השישי העניק לה מעמד של בזיליקה אפיפיורית.

את התמונה הרחבה של התקופה הנורמנית בפוליה ושל מקומה של בארי בה אפשר לקבל בעמוד בארי (Bari): כל מה שצריך לדעת.

למה הבזיליקה קדושה גם לעולם הקתולי וגם לעולם האורתודוקסי?

ניקולאוס הקדוש חי לפני הפילוג בין רומא לקונסטנטינופול, ולכן הוא קדוש משותף לשתי הכנסיות - ובארי היא המקום שבו נמצא קברו. בעולם האורתודוקסי, ובמיוחד ברוסיה, באוקראינה, בסרביה וביוון, הוא אחד הקדושים הנערצים ביותר. מבחינת צליין אורתודוקסי, ההגעה לבארי היא עלייה לרגל של פעם בחיים.

מי מנהל את המקום

מאז 1951 הבזיליקה בהשגחת המסדר הדומיניקני. המעמד האפיפיורי שלה, והעובדה שהיא מוגדרת מרכז לדיאלוג בין הכנסיות, מסבירים למה בקריפטה יש אפסיס מזרחי שמשמש גם לתפילה אורתודוקסית. לא מדובר בהפרדה רשמית בין שתי קהילות, אלא במקום אחד שבו שתי מסורות מתפללות סביב אותו קבר.

מה זה אומר למבקר מהשטח

בקריפטה תראו לעיתים קבוצה שמתפללת בשירה ביזנטית, נשים עם כיסוי ראש, אנשים שכורעים ומנשקים את הסורג או את האבן. זה חלק ממה שמבדיל את סן ניקולה מכנסיות תיירותיות אחרות באיטליה. אל תצלמו את המתפללים מקרוב. חכו בצד עד שהקבוצה מסיימת.

הקשר לסנטה קלאוס

הדמות המערבית של סנטה קלאוס צמחה מסיפורי הנדיבות של ניקולאוס - בעיקר המסורת על נדוניה שהשליך בסתר לשלוש בנות עניות. בבארי לא תמצאו כמעט שום דבר מהפולקלור הצפון-אמריקאי הזה. כאן הוא בישוף, מחולל ניסים ופטרון של מלחים, ולא דמות חג עם מזחלת.

2017 - השרידים בדרכם לרוסיה

ב-2017 נשלח חלק מהשרידים לתקופה קצרה למוסקבה ולסנט פטרבורג. זה היה הפעם הראשונה מזה כתשע מאות שנה שחלק מהם יצא מבארי, ומיליוני מתפללים עמדו בתור. האירוע ממחיש עד כמה הבזיליקה הזאת חשובה גם הרחק ממזרח לים האדריאטי.

את החגיגות הגדולות לכבוד הקדוש, עם התהלוכה הימית, העיר מקיימת מדי מאי - וזה זמן שבו הבזיליקה עמוסה במיוחד.

מה רואים בחזית ובאולם המרכזי של הבזיליקה?

מבחוץ רואים חזית אבן חלקה כמעט נטולת קישוט, שני מגדלים לא שווים ופורטל מגולף; בפנים - אולם בן שלוש ספינות, חופה מהמאה ה-12 מעל המזבח, וכס האבן של האב אליה. מומלץ להתחיל את הביקור דווקא בחוץ, בכיכר, ולתת לעין כמה דקות לפני שנכנסים.

החזית והפורטלים

החזית מחולקת לשלושה חלקים שתואמים את שלוש הספינות שבפנים. על הפורטל המרכזי שימו לב לגילופי האבן: דמויות, בעלי חיים ודגמים צמחיים שמשלבים השפעות ביזנטיות, אסלאמיות ונורמניות - תערובת שמתאימה בדיוק לעיר נמל במאה ה-11. העמודים בכניסה נשענים על פסלי בעלי חיים שהזמן שחק. הצד הדרומי, הפונה לכיכר הצדדית, כולל פורטל נוסף שווה הצצה.

האולם: שלוש ספינות ותחושת מבצר

בפנים האור רך והחלל גבוה. שורות העמודים מחלקות את האולם לספינה מרכזית ושתי צדדיות, וקשתות רוחב חוצות אותו. רוב הקישוטים הבארוקיים שנוספו במאות ה-17 וה-18 הוסרו, כך שמה שרואים היום קרוב למה שעמד כאן בימי הביניים.

הצ'יבוריום

מעל המזבח הראשי עומדת חופה (ciborium) מהמאה ה-12 הנשענת על ארבעה עמודים. זה אחד הפריטים העתיקים ביותר מסוגו בדרום איטליה, ומשמש מודל לחופות בכנסיות אחרות בפוליה.

כס האב אליה

מאחורי המזבח ניצב כס בישוף מאבן לבנה, המכונה הקתדרה של אליה. דמויות אנוש מגולפות נושאות את מושב הכס, כאילו הן מחזיקות אותו על כתפיהן. זה פריט קטן יחסית, ורבים עוברים לידו בלי לעצור. עצרו.

מה עוד שווה לחפש

• קבר בונה ספורצה - מצבה מפוארת מהמאה ה-16 מאחורי המזבח.
• הפסיפס ברצפת הפרסביטריון - עבודה ימי-ביניימית בצבעים חמים.
• האיקונות - כמה איקונות בסגנון מזרחי, שמזכירות את הקשר האורתודוקסי.

מי שרוצה לראות את הבזיליקה כחלק מסיבוב בעיר יכול להיעזר ברשימת האטרקציות בבארי - הבזיליקה, הקתדרלה של סן סבינו והטירה הנורמנית-שוואבית נמצאות כולן במרחק הליכה קצר זו מזו.

מה יש בקריפטה ואיך מתנהגים ליד קבר הקדוש?

הקריפטה היא כנסייה תת-קרקעית מלבנית מתחת לאזור המזבח, ובה קבר ניקולאוס הקדוש - הלב של כל הבזיליקה. יורדים אליה במדרגות משני צידי האולם. התקרה המקומרת נשענת על 26 עמודים משיש מסוגים שונים, וחלקם כנראה נלקחו ממבנים קדומים יותר.

מה רואים למטה

• קבר הקדוש - מתחת למזבח, מוקף סורג. כאן מצטופפים המתפללים.
• קבר האב אליה - מתוארך ל-1105, האיש שהקים את המקום.
• העמוד הנסי - עמוד שאגדה מקומית מייחסת לו הגעה מופלאה, והוא מוקף סורג משלו.
• הקפלה המזרחית - האפסיס שמשמש לתפילה ברוח המסורת האורתודוקסית.
• איקונה של ניקולאוס המיוחסת לחצרו של המלך הסרבי אורוש השלישי.
• כותרות מגולפות ותבליטים עם סצנות מחיי הקדוש.

המסורת של ה"מנה"

מהקבר נאסף פעם בשנה נוזל שהמאמינים מכנים מנה (manna) ומייחסים לו קדושה. הוא מדולל במים ונמכר בבקבוקונים קטנים בבזיליקה ובחנויות הסמוכות. אין צורך לקנות, אבל טוב להבין מה רואים כשאנשים מחזיקים בקבוקונים כאלה ליד הקבר.

כללי התנהגות ליד הקבר

הקריפטה צפופה ושקטה, והמבקרים בה הם קודם כל מתפללים. ההתנהגות שמתבקשת היא פשוטה: לנוע לאט, לדבר בלחש, לא לעמוד דווקא מול הסורג כשמישהו מבקש להתפלל, ולא לצלם אנשים שכורעים. בזמן מיסה או תפילה אורתודוקסית בקריפטה הכי נכון לחכות בחוץ או לצפות מהשוליים.

טיפ לשעות

קבוצות צליינים מגיעות בעיקר בבוקר ובסופי שבוע. מי שרוצה לראות את הקריפטה בשקט יחסי יוכל לבחור בשעות אחר הצהריים של יום חול, לפני מיסת הערב. בחודשי מאי, סביב החגיגות לכבוד הקדוש, הקריפטה עמוסה כמעט כל היום.

מה מוצג באוצר ובמוזיאון הניקולאי?

המוזיאון הניקולאי (Museo Nicolaiano), שנפתח ב-2010 ליד הבזיליקה, מציג פריטים מאוצר הבזיליקה ומהארכיון שלה - כלי כסף, גביעים, אמייל, תשמישי קדושה, כתבי יד מעוטרים, ציורים ובגדי כהונה. הוא משלים את הביקור בכנסייה ומתאים במיוחד למי שהאמנות הביזנטית והימי-ביניימית מעניינת אותו.

מה יש בפנים

האוסף משתרע מהתקופה הביזנטית ועד לאחר איחוד איטליה. ההיגיון שלו פשוט: כל מה שעולי הרגל, המלכים והקהילות תרמו לקבר לאורך כמעט אלף שנה. יש בו כתובות אבן, מגילות קלף, כתבי יד מעוטרים, תכשיטים ותשמישי קדושה, וגם עבודות שמעידות על הקשר ההדוק בין בארי לבלקן ולרוסיה. מבחינת חוויה, זה מוזיאון קטן ומרוכז ולא מתחם ענק.

שעות וכניסה - מה לבדוק לפני

בניגוד לבזיליקה עצמה, שעות המוזיאון ומחיר הכניסה אליו לא מתפרסמים באותו דף שעות של הכנסייה. לכן כדאי לבדוק אותם באתר הבזיליקה או בטלפון המרכזייה ביום שלפני. בפוליה מוסדות רבים נסגרים לריפוזו (riposo, הפסקת הצהריים), ומי שמגיע בשתיים בצהריים עלול למצוא דלת נעולה.

האם האוצר כלול

פריטים מהאוצר מוצגים בתוך המוזיאון עצמו, כך שאין צורך לחפש אוצר נפרד. אם רואים שילוט על סיור מיוחד או תערוכה זמנית, אלה מתעדכנים בנפרד.

למי זה מתאים

• מתאים למי שאוהב אמנות דתית, היסטוריה ביזנטית ותכשיטי כסף.
• פחות מתאים לילדים צעירים ולמשפחות שנמצאות בבארי רק לחצי יום - עדיף אז להתרכז בקריפטה ובסמטאות.
• משך: שעה בערך, פחות אם קוראים רק את השלטים העיקריים.

הבזיליקה גם מציעה סיורים מודרכים בהזמנה מראש דרך המשרד שלה, כולל לקבוצות. זה הפתרון למי שרוצה הסבר מעמיק בתוך המבנה ולא רק שלטים.

שעות פתיחה, מיסות, לבוש וצילום - מה צריך לדעת לפני שנכנסים?

הבזיליקה פתוחה בימים ב'-ש' מ-6:30 עד 20:30 ובראשון עד 22:00, הכניסה לכנסייה ולקריפטה בלי כרטיס, ונדרש לבוש שמכסה כתפיים וברכיים. בדקנו את לוח השעות מול האתר הרשמי של הבזיליקה. השעות האלה יכולות להשתנות בחגים, ולכן בודקים שוב לפני ההגעה.

זמני מיסות

בימי חול מתקיימות מיסות בבוקר המוקדם, באמצע הבוקר ובערב. בימי ראשון ובחגים יש מיסות לאורך כל היום, מהבוקר ועד הערב המאוחר, ובקיץ אחת מהן מבוטלת. בזמן מיסה לא מסתובבים באולם עם מצלמה ולא מדברים. אם הגעתם באמצע, אפשר לשבת בשקט בספסל האחורי או לחזור אחרי.

קוד לבוש

• כתפיים מכוסות - גופייה ושמלת סטרפלס לא מתאימות. צעיף קל בתיק פותר את זה.
• ברכיים מכוסות - מכנסיים קצרים מאוד וחצאיות מיני לא מתאימים, גם לגברים.
• כובע - גברים מורידים כובע בכניסה, לפי המנהג בכנסיות קתוליות.
• בגדי ים - לא, גם לא עם חולצה מעליהם.

באוגוסט, כשהחום בבארי כבד, זו הנקודה שבה רוב המבקרים נתקעים. צעיף פשתן דק הוא הפתרון הכי זול והכי נוח.

צילום

צילום שקט בלי פלאש מקובל בדרך כלל באולם מחוץ לשעות התפילה. בקריפטה, ליד הקבר ובזמן מיסות - מצלמים מעט או בכלל לא, ולעולם לא את המתפללים מקרוב. מקל סלפי וחצובה לא מתאימים לשום חלק של הבזיליקה. אם יש שילוט שאוסר צילום באזור מסוים, הוא גובר על כל כלל כללי.

תרומות ונרות

בבזיליקה פועל חדר תרומות לאורך שעות היום. אין חובה לתרום. מי שמדליק נר עושה זאת מתוך כבוד ולא כ"כרטיס".

זמנים מומלצים

הבוקר המוקדם, אחרי מיסת הבוקר, שקט יחסית. שעות אחר הצהריים של יום חול טובות לקריפטה. ראשון בבוקר הוא הזמן העמוס ביותר מבחינת תפילות.

איך מבקרים בבזיליקה כשאינכם נוצרים - ועם ילדים?

מבקרים שאינם נוצרים, כולל ישראלים יהודים, מתקבלים בבזיליקה כמו כל תייר - מה שמצופה מהם הוא לבוש צנוע, שקט וכבוד למתפללים, לא השתתפות בטקס. אין צורך לכרוע, להצטלב, להדליק נר או לגעת בקבר. מותר פשוט להתבונן.

מה ישראלים שואלים

שאלה שחוזרת היא אם מותר ליהודי להיכנס לכנסייה. זו שאלה הלכתית אישית, ויש מי שנמנעים ומסתפקים בחזית ובכיכר. מי שמחליט להיכנס - מתנהג כאורח בבית תפילה. שאלה שנייה היא לגבי שבת: הבזיליקה נמצאת בלב העיר העתיקה, והיא נגישה בהליכה ממלונות ודירות בבארי וקיה וסביבתה, בלי רכב ובלי תשלום כניסה.

עם ילדים

הבזיליקה לא בנויה לילדים, אבל ביקור קצר עובד היטב. הקריפטה עם העמודים הרבים והאור העמום מסקרנת ילדים, וסיפור הנדוניה הסודית של ניקולאוס - שממנו צמח סנטה קלאוס - הוא נקודת כניסה טובה. כשטיילנו בבארי עם הילדים, את השעות בעיר העתיקה בילינו בסמטאות, בצפייה בנשים שמכינות פסטה ברחוב ובעצירה לפוקאצ'ה חמה. ביקור של 30-40 דקות בבזיליקה משתלב טוב בין שני אלה.

נגישות

האולם הראשי נמצא כמעט במפלס הכיכר, אבל הירידה לקריפטה היא במדרגות. מי שמגיע עם כיסא גלגלים או עגלה כבדה צריך לברר מראש מול המרכזייה של הבזיליקה אם יש גישה חלופית לקריפטה. הכיכר והסמטאות סביבה מרוצפות אבן, חלקה ומבריקה, שעלולה להיות חלקלקה אחרי גשם.

הגעה וחניה

העיר העתיקה של בארי נמצאת בתוך ZTL (אזור מוגבל תנועה), והמצלמות שולחות קנסות גם חודשים אחר כך. מי ששכר רכב, כפי שמפורט בעמוד השכרת רכב בפוליה, חונה מחוץ לעיר העתיקה, לאורך חוף הים או בחניונים בשולי מורטי (Murat), והולך כמה דקות. מתחנת הרכבת המרכזית זה כרבע שעה הליכה.

הצעד הבא

תכננו את הביקור לשעות הבוקר או לאחר הצהריים של יום חול, הכניסו צעיף לתיק, ובחרו לינה במרחק הליכה מהבזיליקה כדי לחזור אליה בערב, כשהכיכר מתמלאת במקומיים. אפשרויות לינה לפי אזור מסודרות בעמוד איפה לישון בבארי, ומי שרוצה לישון ממש בתוך העיר העתיקה יכול לבדוק לינה בבארי וקיה.

שאלות נפוצות

האם הכניסה לבזיליקת סן ניקולה בתשלום?

הכניסה לכנסייה ולקריפטה חופשית. המוזיאון הניקולאי וסיורים מודרכים מתנהלים בנפרד, ואת התנאים שלהם בודקים באתר הבזיליקה לפני ההגעה.

מה שעות הפתיחה של הבזיליקה?

בימים ב'-ש' מ-6:30 עד 20:30 ובראשון מ-6:30 עד 22:00. בחגים ובאירועים מיוחדים זה יכול להשתנות, ולכן בודקים שוב לפני.

האם מותר ליהודים להיכנס לבזיליקה?

מבחינת הבזיליקה כל מבקר מתקבל בלבוש צנוע ובשקט, בלי צורך להשתתף בטקס. ההחלטה אם להיכנס לכנסייה היא שאלה אישית-הלכתית; מי שנמנע יכול ליהנות מהחזית ומהכיכר.

איך מתלבשים לביקור?

כתפיים וברכיים מכוסות, לגברים ולנשים. גברים מורידים כובע בכניסה. בגדי ים וגופיות לא מתאימים.

מותר לצלם בפנים?

צילום שקט בלי פלאש מקובל באולם מחוץ לשעות התפילה. בקריפטה, ליד הקבר ובזמן מיסה - מצלמים מעט או לא בכלל, ולא את המתפללים.

כמה זמן לוקח הביקור?

כ-45 דקות לבזיליקה ולקריפטה, ועוד כשעה למי שנכנס למוזיאון.

איך מגיעים מתחנת הרכבת של בארי?

כרבע שעה הליכה דרך מורטי לעיר העתיקה. ברכב חונים מחוץ ל-ZTL וממשיכים ברגל.